אופיר שיק, בוגר מכינת עצמונה, מקים קהילות בגליל

ב-2007 השתחרר אופיר שיק משירות בחטיבת גולני, ועמד על מפתן הכניסה אל האזרחות. שיק, ואשתו רינת הבינו שהצפון קורא להם, על אף ששניהם לא גדלו בו. "הצפון קסם לנו, על נופיו ואתגריו, והלכנו בעקבות הלב". שיק, בוגר מכינת עצמונה, שילב את החלום לגור בצפון עם חלום נוסף: "המכינה הייתה אירוע מכונן בחיי, והיה לי חלום להעביר את זה הלאה. לשמחתי זכיתי להקים יחד עם עמיחי שיקלי את מכינת תבור בנצרת עילית. זו עיר יפהפייה עם איכות חיים, ועם אתגרים רבים בכל מיני מישורים". חלום נוסף הוא הקמת התיישבות בצפון, התיישבות מסוג שאין לה אח ורע: "גיבשנו כמה משפחות שביקשו להקים מודל חדש של יישוב – כפר שילוב של אנשים עם מוגבלויות, בו יגורו משפחות, ובכל אחד מתוך חמישה מגרשים תהיה דירה לאנשים עם מוגבלויות. שמו של הכפר שיבולת, והוא ימוקם על הר טורען, סמוך לבית רימון. משרד הרווחה אהב ודוחף את היוזמה, הצלחנו להעביר  את זה כהחלטת ממשלה ב-2014, קיבלנו את אישור המועצה הארצית לתכנון ובנייה, אך חסמים רבים הקפיאו את זה. עכשיו אנחנו בשלב תכנון התב"ע. כיום שותפות לפרוייקט 52 משפחות, ובעוד כשנה וחצי נראה טרקטורים בשטח."

הקמת "לב בגליל"

לשיק לא די בכך: "אלה הם פרוייקטים נקודתיים אך בהסתכלות רחבה – הצפון ניצב מול בעיה. הצעירים עוזבים אותו, משפחות לא מגיעות לגור כאן, והוא הולך ומתרוקן." לפני ארבע שנים הקים שיק את ארגון "לב בגליל", המקדם מדיניות ממשלתית למען הצפון. הארגון דואג שהמדינה תשקיע בצפון, שהוא יהפוך למרחב שמאפשר ומזמן חיים אטרקטיביים למשפחות צעירות. אנחנו למעשה לובי אסטרטגי שמביא את כל הצרכים והרצונות אל מקבלי ההחלטות". ממיפוי שנערך בארגון, עולה שהגורם המשמעותי ביותר בהחלטה לגור בצפון, הוא תחום התעסוקה. שיק מקדם בממשלה פתרונות שיתמרצו מעסיקים, במטרה להביא לצפון תעסוקה איכותית ומגוונת, שתעודד את צעירי הצפון להישאר, ואף תמשוך משפחות נוספות אל הגליל. " במהלך 2016 היינו מעורבים בגיבוש התכנית הלאומית לפיתוח הצפון, עבדנו עם ראשי הרשויות, דייקנו תכניות עבודה, וקידמנו תכנית של 15 מיליארד ₪ שאושרה בינואר 2017. מתוך סכום זה, 2 מיליארד מוכוונים לתמרוץ וסובסידיות לפיתוח תעסוקתי איכותי".

הישג נוסף של "לב בגליל" בפרוייקט בנים חוזרים בעיר נצרת עילית: "פנינו לכל בוגרי העיר בגילאי 23-28 וקראנו להם לבוא לערב שהוקדש להם. כ-70 איש, יחד עם  בני ובנות זוג, הגיעו לשמוע על האפשרות לחזור לעיר ולחיות בה. בהמשך הזמנו אותם לסופ"ש בעיר, והגיעו 30 משפחות. בקיץ האחרון הצטרפו לעיר 36 משפחות חדשות, חלקן של בנים חוזרים".

"בוגרי מכינות חייבים להבין שהמכינה טמנה בחובה משמעות לכל החיים ולא רק מטען שנצבר כדי לצלוח את הפרק הצבאי. המילים 'קדם צבאית' מצביעות רק על נקודת הזמן של התכנית אך מדובר בעצם במכינה 'קדם חיימית'.

"זו ציונות:

לקיחת חלק בהוויה הישראלית בצורה משמעותית.

להיכנס לקהילות, למרכזי הערים, איפה שיש באמת אתגרים, לייצר סולידריות, לייצר שותפות ואחיזה חזקה בקהילות". עם אמירה אמיצה זו, שיק מבהיר: "זה לא אומר שאנחנו באים להציל את העולם, העולם יודע מה הוא צריך. הובלה יכולה להיות מתוך מקום שמבוסס על הקשבה, לשמוע מה באמת קורה כאן בעיר, ללכת יחד עם הקהילה ולא להושיע אותה מבחוץ".

אז איך מתחילים?

"מי שמתעניין בחיים בקהילה צריך לשאול את עצמו –  לפי מערכת הערכים וסגנון החיים שאני מחפש, עד כמה מתאים לי לחיות בקהילה כזאת או אחרת? ראוי לחפש איזון באופן אחראי ולא להתמסר טוטאלית לאידיאל החלוצי. זה עלול לבלבל, לכן חשוב להכניס את השיקול האישי – תעסוקתי, משפחתי וכדומה. זו הרבה פעמים החלטה משפחתית, וצריך לבחון את כל המרחב – של התפתחות בני הזוג, של הילדים וכדומה".

"לפני שנכנסים להתיישבות ומצטרפים לקהילה", מסביר שיק, "צריך לייצר מפגשים בטווח ארוך, לתת לקשרים להתבסס. להכיר את האנשים, לעשות טיול יחד, להעלות סוגיות לא נפיצות של מרקם חיים משותף ולדון בהן. החיבור בין האנשים צריך להיות על אש קטנה ומתוך כבוד הדדי".