"הקהילה זו הרוח הגבית לשאיפות ולחלומות של חבריה" – ראיון עם שי פלבניק

קהילת כרמל הוקמה מגרעין של בוגרי מכינת רבין, שסיימו גם שנת הדרכה במכינה, וחיפשו מה הדבר המשמעותי הבא שאליו הם נושאים עיניהם, כשברקע הדי המחאה החברתית של 2011.

בסוף אותו הקיץ, הם החליטו לגור בנצרת עילית מתוך תפיסה של אחריות לגור בעיר פריפריאלית, כשהמטרה הייתה להשתקע שם. אחרי שנה החליטה הקהילה להתקרב לאוניברסיטה, ותרה אחר מיקום חדש. הם סקרו אפשרויות בנשר, טבעון ויקנעם, בחרו להתיישב בשכונת הדר בחיפה. הקהילה חיה כבר חמש שנים בשכונה, וכל חבריה שוכרים דירות בבניין אחד, מה שמאפשר לקפוץ בקלות לשכנים, לעזור ולהיעזר.

שי פלבניק, חבר הקהילה, מספר: "היכולת לחשוב ב"אנחנו" ולא ב"אני" זה דבר שדורש התרגלות. הקהילה מאפשרת מרחב אישי – לכל אחד חשבון בנק משלו, מקרר משלו, אין תקנון או חוקים, יש רצון שהקהילה תצמיח אותנו כפרטים, שכל פרט יוכל לשאוב אנרגיות ולהשפיע בעולם, בדרכו, בכישוריו, לפי מה שמעניין אותו."

למה דווקא שכונת הדר?

"מצאנו שכונה מגוונת, מעניינת, שחווה התעוררות חברתית ומגוון של פעילויות. חשוב שבחירת המיקום תהיה לא ממקום של ויתור על רמת החיים שלי כדי לעשות טוב לעולם, אלא כי טוב לי כאן- חברתית, תעסוקתית, אני רוצה לחיות פה".

כיום חיים בקהילה כ- 15 חברים, ו-5 ילדים של חברי קהילה. "עברנו מחבורה של רווקים למשפחה מורחבת" מספר פלבניק. "המרחב המשפחתי, הזוגי, הוא חשוב וקודם לקהילה. לאור ההתרחבות המשפחתית, הדירות בבניין קטנות עבור המשפחות הצומחות, ואנו עתידים לחפש משכן חדש".

למה קהילה עירונית?

"זה מודל טוב לדעתנו – לחיות במרקם עירוני, וליצור בתוכו מקום של שייכות והיכרות אישית. הקהילה לוקחת אחריות על המרחב הציבורי ועל המדינה. האחריות מתבטאת בהתנדבות בשכונה, או בהשתלבות בקמפיין בחירות של אדם שאנחנו מאמינים בו, וכדומה.אורח החיים שלנו נראה רגיל למתבונן מבחוץ. בעוד רוב הצעירים שמקימים משפחות מתקרבים להורים למטרות בייביסיטר, אנחנו יצרנו מעגל שיכול לסייע בדברים האלה.יש בקהילה ילדים בני ארבע, והם יודעים שיש להם הרבה דמויות מבוגרות משמעותיות, שאפשר להרגיש אתם בטוחים, לשחק, לאכול, לבקש עזרה. אם מישהו מאיתנו חוזר מהעבודה, ולא היה לו זמן לבשל, הוא כותב בווטסאפ ומיד מקבל הזמנה לאכול אצל החברים".

מקום להגשים חלומות

הקהילה זו הרוח הגבית לשאיפות ולחלומות של חבריה. בחברה החומרנית שסובבת אותנו, שמדגישה כסף וקידום בקריירה, הולך ופוחת ערכם של חלומות שאינם "כלכליים". הקהילה נותנת לחברים תמיכה ופרגון לקדם שאיפות שכאלה".

"כקהילה אנחנו מקיימים מדי יום שלישי מפגש חברתי, כולם מפנים את היומנים, מתכנסים באחת הדירות לארוחת ערב, משוחחים, לומדים יחד. המפגש השבועי הוא מקום תומך, שנותן אנרגיה במירוץ החיים האינטנסיבי". שי מספר על מקומה של הקהילה בשמחות ובעצב: "כשהיו לידות בקהילה עטפנו את המשפחה, הבאנו 'סירי לידה', שיהיה אוכל בשבועות הראשונים במטרה להקל עד כמה שניתן על ההורים הטריים. להבדיל, במקרים של אבל, הקהילה מסייעת גם פרקטית, וגם רגשית."

מי מתאים לקהילה?

"אני מאמין שכל אחד יכול לחיות בקהילה. הקהילה צריכה להתעצב באופי קצת שונה לפי חבריה.

זה מתאים לכל מי שלא רוצה לחזור הביתה מהעבודה, לראות חדשות עם בת הזוג, ולישון עד יום העבודה הבא. החיים בקהילה הם הרבה מעבר. כן צריך להיות בין החברים מכנה משותף, נורמות משותפות.

אני חושב שאם זה מעניין מישהו, סימן שהלב שלו במקום הזה, ועכשיו רק צריך למצוא קהילה או ליצור אותה".

אז איך מתחילים?

"קשה להחליט איפה גרים, איפה מתכנסים, מה עושים ביחד, לפתח מרחב שלא היה קיים קודם.

לאנשים שצמחו באותו מקום כמו מכינה או ש"ש, יהיה יותר נוח להתחבר כקהילה. מרגע שמתחילים ליצור גרעין של קהילה, אפשר למצוא עוד פרטנרים לתהליך, יש הרבה מחפשים."

Scroll to Top