האקתון ערים צעירות בנגב ובגליל הוא אירוע תחרותי בו צוותי עבודה ומשימה ישאפו לפתח מענה ישים ויצירתי לאתגרים המוצגים להם.
האתגרים עוסקים בתחומי דיור, קהילה, תעסוקה ותרבות ופנאי במטרה לקדם ולהוביל התיישבות בנגב ובגליל.
ליווי מקצועי צמוד יינתן במהלך ההאקתון על ידי צוות מנטורים שהם אנשי מקצוע מתחומי השיווק, תרבות, יזמות, פיתוח עסקי וכו'.
היוזמות הנבחרות יזכו בתמיכה כספית וליווי מקצועי של היוזמה שלהם על ידי תנועת בארצנו ושותפיה.
ההאקתון פתוח לכוווווווולם, וניתן להצטרף אליו או כצוות קיים או כבודדים (ואנו כבר נצוות אתכם לחברי הצוות המתאימים ביותר).
עכשיו כל שנותר זה להירשם,
לבחור את האתגר הכי קרוב לליבכם
ולצאת לדרך!
אתגרי ההאקתון
רקע: על פי דו"ח "דופק שוק העבודה" שפרסם שירות התעסוקה לשנת 2019, שני המחוזות שהסיכוי בהם למציאת עבודה הוא הנמוך ביותר הם הצפון והדרום. הסיכוי למציאת עבודה עומד על כ-30% וכ-28% בהתאמה, לעומת 60% ביתר אזורי הארץ. הסיבה לכך היא היצע משרות נמוך (ולא שוק גדול יותר של מחפשי עבודה או כוח אדם לא מיומן).
כמו כן, לפי נתוני המל"ג ב-2018 בתחום ההשכלה, המכללות הציבוריות שנפתחו הנגישו את האקדמיה לפריפריה ובהתאם לכך הגיעו 28% מהסטודנטים לתואר ראשון מישובים מוחלשים (אשכולות 1-4). זאת בעוד שלפני פתיחת המכללות רק 8.7% מהסטודנטים לתואר ראשון הגיעו מאיזור הדרום וכיום מדובר על כ-15%. גם מספר הסטודנטים מהצפון גדל כמעט פי שלושה בהשוואה לעשור הקודם.
כמובן שאי אפשר שלא להתייחס לקורנה ולמציאות החדשה שנוצרה על האתגרים וההזדמנויות שהיא מביאה איתה.
האתגר: למחפשי עבודה שגדלו בפריפריה ו\או שבחרו להעתיק אליה את מגוריהם, יש מחסור משמעותי בהנגשה של משרות איכותיות התואמות את השכלתם והכשרתם. זאת ועוד, ישנו מחסור במשרות בכירות התואמות את כישוריהם של תושבי הדרום והצפון.
- יש להציג רעיונות או גישות חדשות שמטרתן לגשר על היעדר ערוצי תקשורת החושפים מועמדים מהנגב והגליל למשרות איכותיות המצויות באזור מגוריהם.
- יש להציג רעיונות או לפתח פלטפורמות שמטרתם לחשוף מועמדים מהדרום והצפון למשרות איכותיות המצויות באזור מגוריהם
- יש להציג רעיונות או גישות חדשות לפלטפורמות להנגשת הזדמנויות תעסוקה איכותיות, ולעודד הנגשה של תפקידים בכירים המבוססים על השכלה גבוהה, תנאים ושכר הולם.
חשוב להדגיש כי אין להתמקד בקירוב מחפשי העבודה אל המרכז\ירושלים, אלא יש לתת דגש על טיפוח תדמית חיובית והנעה לפעולה להזדמנויות התעסוקה בנגב ובגליל.
רקע: "הגיל הנעלם" הינו מונח המייצג בספרות המקצועית את תקופת החיים שבין סיום התואר לבין הקמת משפחה (גילאי 21-34 בקירוב). פרופיל צעירי "הגיל הנעלם" מאופיין בהיעדר מדיניות מכוונת וכוללנית בישראל המתבטא בוואקום המצוי בין מציאות של רצף מסגרות עוטפות וחברתיות (תיכון, צבא, חיי קמפוס) לבין הקמת משפחה, ניהול קריירה והתמסדות כלכלית.
רק בשנים האחרונות מתפתחת ההכרה בשלב חיים זה, באמצעות פיתוח מחקר ומדיניות על ידי גורמים ממשלתיים ועימו ההבנה על הצרכים הייחודים שלו. אחד הצרכים הייחודים בשלב זה מתבטא בתחום הדיור. לאחר סיום הלימודים האקדמיים, צעירים עם/בלי משפחות מתקשים במציאת דיור מותאם לשלב החיים, שמחד משפר את תנאי המחיה בהשוואה לשלב הסטודנטיאלי, אך מאידך לא דורש שכירות גבוהה בשכונות חדשות או קניית דירה הדורשת הון עצמי והשקעה כספית גבוהה מדי.
אומנם הממשלה מנסה למצוא פתרונות כמו מחיר למשתכן הפונה לזוגות צעירים או לרווקים מעל גיל 35, אך גם במצב זה התנאים כוללים זכיה בהגרלה, העמדת הון עצמי ויכולות כלכליות שאינם מתאימים למרבית הצעירים בפרופיל של "הגיל הנעלם".
האתגר: השוק החופשי טרם השכיל להבחין בקהל יעד זה כקבוצה ייחודית ובתוך כך השוק החופשי אינו ייצר את התיקון במציאת מענים מותאמים לצרכים אלו.
יש להציג יוזמות וגישות חדשות לפתרון לדיור אלטרנטיבי בר-השגה המתאים ל"גיל הנעלם", כזה המצוי בקו הדק בין שיכונים ותיקים במרכזי הערים ובין דירות בשכונות חדשות של 4-5 חדרים למשפחות.
רקע: מפגש בינאישי בין קהילות הוא גורם משמעותי לשיפור איכות החיים והשתקעות לטווח ארוך במקום מגורים מסוים, על אחת כמה וכמה בישובים בפריפריה המאופיינים במימד קהילתי גבוה. במפגשים השונים, במימד הפיזי והדיגיטלי, נפגשים התושבים, יוצרים קשרים ואינטראקציות שמהווים בסיס לחיים הקהילתיים יחדיו. סביבת חיים קהילתית מהווה את המפתח לסולידריות קהילתית, מחזקת את תחושת השייכות ומגדילה את סיכויי התושב להישאר בעיר.
מחקרים מראים כי גדולים הסיכויים של בני מקום אשר נולדו וגדלו בעיר לחוש במידה רבה היקשרות למקום מגוריהם, והוא מהווה חלק מהותי מעיצוב זהותם ויכולתם להיקשר קהילתית לעיר.
מאידך, מתיישבים חדשים זקוקים לטיפוח ועידוד אמצעים המאפשרים היקשרות למקום מגוריהם החדש ונדרשים גורמים נוספים כגון החיבור לחיי הקהילה וההזדהות עם מרכיבי התרבות על מנת שמקום המגורים יהפוך לחלק מזהותם ותפיסתם העצמית. כלומר, יצירת הזהות והחיבור למקום אצל צעירים שעברו ויעברו לפריפריה מתרחשת בצורה הדרגתית וקיימת סבירות גבוהה, כי בהיעדר טיפוח ופיתוח זהות וחיבור הם יעזבו ויבחרו לא להשתקע במקום נוכח הקשיים הנוספים הקיימים במעבר (בתחומי הדיור, חינוך, תעסוקה, תחבורה וכו').
כמו כן מחקרים מעידים על משוואה: חיזוק תחושת השייכות והקהילתיות למקום + גידול במשך הזמן במגורים במקום = סיכוי גדול יותר להישארותם של צעירים העוברים לישוב חדש בנגב או בגליל.
יש צורך לחזק את תחושת השייכות שלהם וחיבורם למקום.
האתגר: יצירת פלטפורמות קהילתיות מקומיות אשר יעודדו הן מתיישבים חדשים ליצירת קשר, זהות, שייכות ומחוייבות קהילתית עם מקום מגוריהם החדש והן טיפוח חיבורים בין בני מקום אשר גדלו בישוב ובין מתיישבים חדשים. ניתן ליצור פלטפורמות אלו הן באופן פיזי והן באופן דיגיטלי (או בשילוב ביניהם).
רקע: פעילויות תרבות ופנאי נתפסות כחלק בלתי נפרד משירותי הרווחה לתושבים, שכן הן מעשירות את עולמו האינטלקטואלי, החברתי והאישי של אדם, מנעימות את זמנו ומסייעות בבניית עולמו החברתי.
בעשור האחרון הולך וגדל העניין בפיתוח מיזמי תרבות ופנאי אשר מתבססים על השתתפות פעילה של תושבים מקומיים בהם, על כישוריהם וכישרונם אלו תורמים לשיפור הזהות האורבנית, מחזקים את תחושת הגאווה והזדהות עם מקום המגורים, מפתחים את הקהילה המקומית, ממתגים וממצבים את הישוב באופן אטרקטיבי.
מחקרים רבים שעסקו בתחום זה מעידים שפיתוח ענף התרבות והפנאי בערים המרכזיות של האזורים המטרופולינים הגדולים בעולם המערבי הופך אותן לאטרקטיביות בעיני מספר קבוצות אוכלוסייה. בין הקבוצות האלה: צעירים לא נשואים; צעירים ללא ילדים בעלי סטאטוס חברתי-כלכלי בינוני ומעלה; אנשים מבוגרים שילדיהם עזבו את הבית; ואוכלוסיית אמנים.
מיזמי תרבות ופנאי מהווים כיום אסטרטגיה מרכזית כחלק מתהליכי חידוש עירוניים, אשר עשויה בו-זמנית להתמודד עם תופעות שליליות של גלובליזציה כגון, פירוק זהויות, ולהשיג תועלות כלכליות ותועלות חברתיות, כגון חיבור למקום, יצירת קהילה ויוזמות עסקיות.
האתגר: במציאות הנוכחית נוצר מצב של אי מיצוי כוחות הקהילה הקיימים ליצירת תרבות מגוונת ומותאמת לגילאים השונים ויש לייצר רעיונות ופלטפורמות אשר יעודדו פעילות של יזמים בתחום התרבות והפנאי לרבות אנשי עסקים, אנשי תרבות, אמנים ויזמי קיימות קהילות המתבססות על יצירה במרחב האורבני.