רקע כללי

בגובה 700 מטר מעל פני הים שוכן קיבוץ מלכיה. הקיבוץ הוקם בשנת 1949. מלכיה הוא קיבוץ מתחדש, שוקק תינוקות וילדים, המונה כ-350 חברים ותושבים, ומהווה בית חם לחבריו ולחברים חדשים. מיקומו ההררי מקנה לקיבוץ יתרון חקלאי בגידול מטעי נשירים ואכן כלכלת הקיבוץ מתבססת על גידולי תפוחים, שזיפים, נקטרינות ועוד. לקיבוץ יש גם ענפי בע"ח וענפי יצור נוספים והם מוסך, מסגריה ואורווה.

למה מלכיה?

קיבוץ מלכיה הוא קיבוץ מתחדש המשמר ערכים של ערבות הדדית וקהילתיות יחד עם חופש עיסוק ופרנסה.  בקיבוץ מערכת חינוך איכותי וחיי תרבות מפותחים. הקיבוץ מעוניין לקלוט צעירים ומשפחות שמעוניינים להיות מעורבים, להשפיע ולהוביל בקהילה.

הזדמנות זו מתאימה למשפחות צעירות המעוניינות להיקלט לחברות מלאה כחברי קיבוץ, או להיקלט כחברי אגודה קהילתית. בקיבוץ אפשרות לבניית בית קרקע בשכונה החדשה. השכונה ממוקמת בשוליו הצפון-מזרחיים של הקיבוץ ומשקיפה לחרמון, לגולן ולעמק החולה. בשכונה כ-40 מגרשים בגודל 500-750 מ"ר המיועדים לבנייה עצמית. משפחה שתבחר להתקבל לחברות תוכל לקנות מגרש מבונה בתוך הקיבוץ.

מלכיה נמצאת במרחק של 30 דק' נסיעה ממרכזי תעסוקה כמו כרמיאל, צפת, נהריה ותפן. בישוב מסגרות חינוך לילדים מגיל שנה עד גיל בי"ס, ומערכת חינוך משלים לילדי בי"ס יסודי ותיכון בשעות אחה"צ ובחופשות. בקיבוץ תמצאו שירותים נוספים ובהם אורוות סוסים, מגרש למרוצי סוסים, חניון נופש, בריכת שחייה, מגרש טניס ועוד. מי שיבחרו לבנות ביתם במלכיה יקבלו הטבה מהמדינה של 100% הנחה על מחיר הקרקע ו-13% הנחה במס.

אתר הקיבוץ: http://www.malkiya.co.il

דף הפייסבוק של הקיבוץ: מלכיה- הבית אליו רוצים להגיע

אתר המועצה: http://www.haimbagalil.org.il/

רקע כללי

הקיבוץ הוקם בשנת 1949 על ידי יוצאי חטיבת יפתח של הפלמ"ח. יראון הוא קיבוץ שיתופי המונה כ-300 חברים ותושבים, וככזה, השירותים הקהילתיים בו מספקים מענה למירב הצרכים של תושביו. בקיבוץ פעילות תרבותית ענפה המבוססת על מסורות של חגים ואירועים מקומיים. תמצאו בקיבוץ גם בריכת שחייה, פאב קיבוצי, מופעי תרבות הצגות, סרטים ואירועים למבוגרים וילדים במסגרת "תרבות בהר". בקיבוץ ישנו אגם חי – אגם טבעי וסביבו אתר נופש ובילוי. המקום משמש כאתר תיירות עם פינת חי ובה בעלי חיים שחלקם מסתובב חופשי.

ענפי המשק העיקריים של הקיבוץ כיום הינם: מפעלי "פסקל טכנולוגיות" – אביזרי קשירה חקלאיים ו"פסקל רוכסנים", "רהיטי – יראון", יקב "הרי הגליל", "משתלת אלון" לעצים נדירים, גידולי שדה, מטעי נשירים, לולים ותיירות.

למה יראון?

הזדמנות זו מתאימה למשפחות צעירות שמעוניינות להיקלט לחברות מלאה בקיבוץ השיתופי אשר יהפכו שותפים מלאים ויוכלו ליהנות מכל שירותי הקהילה ומוסדותיה. בישוב מסגרות חינוך לילדים מגיל שנה עד גיל בי"ס, מערכת חינוך משלים לילדי בי"ס יסודי ותיכון בשעות אחה"צ ובחופשות, ובי"ס יסודי עם תפיסה חינוכית קיבוצית ייחודית בו לומדים ילדי הקיבוצים מהאזור.

בקיבוץ אפשרות לקליטה של חברים חדשים במתכונת של קיבוץ שיתופי. מי שיבחרו לבנות ביתם ביראון יקבלו הטבה מהמדינה של 100% הנחה על מחיר הקרקע ו-13% הנחה במס. חשוב לציין כי בתקופה האחרונה הקיבוץ נמצא בתהליך של בחינת שינוי אורחות החיים.

אתר הקיבוץ: http://www.yiron.org.il

אתר המועצה: http://www.haimbagalil.org.il/

רקע כללי

אדמית הוא קיבוץ מתחדש, השוכן בלב שמורות טבע ופארקים מוגנים, בו מתגוררים כ-200 תושבים. הקיבוץ סמוך לגבול ישראל-לבנון, בגובה של כ-450 מטרים מעל פני הים. גובהו מעניק לו נוף עוצמתי ומרהיב שנפרש מהרי הגליל, הרי לבנון ורצועת החוף של הגליל המערבי- עד חיפה בימים בהירים במיוחד. הקיבוץ סבל לאורך ההיסטוריה מאי יציבות כלכלית וחברתית ואף התפרק בין השנים 1969 ל-1971. כיום הקיבוץ פועל להגדיל את האוכלוסייה במטרה ליצר יציבות חברתית, קהילתית וכלכלית בטווח הארוך.

למה אדמית?

קיבוץ אדמית מבצע שני מהלכים מקבילים של הקמת שכונה קהילתית וקליטת חברים חדשים לתוך הקיבוץ, קליטה לחברות מלאה בעצמאות כלכלית. הבנייה בהרחבה היא בסגנון "בנה ביתך" של בתים צמודי קרקע במגרש של חצי דונם.  לאחרונה אושרה תב"ע חדשה שתאפשר להקצות מגרשים חדשים ולבנות בתים במרכז הקיבוץ והנקלטים יקלטו לחברות מלאה. תהליכי הבינוי ופיתוח התשתיות באדמית נעשים תוך כבוד לשמירת הטבע וכדי להבטיח את התמזגות השכונה עם הסביבה הפסטורלית.  המדינה מסייעת לתושבי אדמית כמו לכל תושבי קו העימות באמצעות הקלות משמעותיות במיסוי ועוד.

ההזדמנות מתאימה לזוגות ומשפחות צעירות שמעוניינות להקים בית  בקהילה כפרית כשמוקף בטבע היפה של הגליל ולהשתלב במקום מרכזי בחיי הקהילה בקיבוץ.

רקע כללי

מול החרמון ומעל עמק החולה הוקם קיבוץ משגב עם, הקיבוץ הצפוני ביותר בישראל, ביום הצהרת בלפור בשנת 1945. משגב עם הנו קיבוץ מתחדש עם כ-300 חברים ותושבים. במשגב עם תמצאו קהילה חמה ומשפחתית וחיי קהילה מפותחים שכוללים פעילות משותפת בחגים, הרצאות העשרה ואירועי תרבות. במסגרת השאיפה לצמיחה הדמוגרפית, בקרוב תתחיל בניית שכונה חדשה הממוקמת בכניסה לישוב ומשקיפה אל החרמון ועמק החולה.

למה משגב עם?

קיבוץ משגב עם הנו קיבוץ קטן, המשקיף על לבנון. הקיבוץ מעוניין להרחיב את שורותיו ועל ידי כך לחזק את חוסנו הקהילתי והחברתי שכה נדרשים לקיבוץ הסמוך לגדר הגבול. הקיבוץ מחפש אנשים שמעוניינים בשותפות עמוקה עם חברים חדשים, שיצטרפו אל הקהילה ויהפכו לכוח משפיע ומוביל בה. הקיבוץ מעודד יצירת עסקים קטנים ובינוניים בשטחו שיתרמו לחוסנו הכלכלי.

הזדמנות זו מתאימה למשפחות צעירות שמעוניינות להיקלט לחברות בעצמאות כלכלית ויוכלו ליהנות משירותי הקהילה ומוסדותיה. בקיבוץ אפשרות לבניית בית קרקע במגרש של חצי דונם בשכונה החדשה בסגנון "בנה ביתך" ובעלות אטרקטיבית (כ-30 מגרשים). אופציה נוספת היא לקנות מגרש מבונה בתוך שטח הקיבוץ הותיק. משגב עם מזמינה משפחות המעוניינות בכך, להכיר את הקהילה ואת החיים ביישוב, בטרם ההחלטה על בחירת מסלול הקליטה. לשם כך היא מאפשרת להתגורר בשכירות בדירה פנויה בקיבוץ. מי שיבחרו לבנות ביתם במשגב עם יקבלו הטבה מהמדינה של 100% הנחה על מחיר הקרקע ו-13% הנחה במס.

בקיבוץ ישנם מוסדות חינוך עד גיל בי"ס, ומערכות חינוך משלים לילדי יסודי ותיכון בשעות אחה"צ וחופשות.

אתר הקיבוץ: http://www.misgav-am.com/

דף הפייסבוק של הקיבוץ: משגב עם משגב עם

אתר המועצה: http://www.haimbagalil.org.il/

רקע כללי

עמק החולה פרוס למרגלותיו, החרמון והרי הגולן מתנשאים למרחוק. קיבוץ מנרה הסמוך לגבול לבנון, נחשב לאחד מסמלי התנועה הקיבוצית, בשל הנחישות ואומץ הלב של מייסדיו להקים את הקיבוץ מתוך השממה וכשהוא מבודד ומרוחק משאר הישובים. בקיבוץ מתגוררים כיום 250 תושבים ומתוכם 80 חברי קיבוץ.  הקיבוץ נהנה ממזג אויר מצוין ובחורף מתכסה לא פעם בלבן.

הקיבוץ מתאפיין באכפתיות ותמיכה חברתית הדדית חזקה. בזכות גל קליטה בשנתיים האחרונות של 15 משפחות חדשות ישנה פריחה מחודשת של חיי תרבות והקהילה בקיבוץ.

למה מנרה?

בשנים האחרונות נעשו במנרה שני ניסיונות לבנות הרחבה למשפחות צעירות – להחזיר את בני המשק הביתה ולקלוט משפחות חדשות, אך הניסיונות הצליחו רק באופן חלקי. רוב הצעירים בני המקום בוחרים לעזוב ואוכלוסיית הקיבוץ הולכת ומזדקנת.

מנרה זקוקה לרוח חדשה ויצרנית בקיבוץ. ההזדמנות מתאימה לסטודנטים שלומדים בתל חי ומעוניינים לחיות באווירה כפרית וכחלק מקהילה קיבוצית. גם צעירים ומשפחות אחרי תואר יוכלו למצוא במנרה את המקום בו ירצו לבנות את ביתם באיכות חיים גבוהה ובמחיר בר השגה, כקיבוצניקים. למשפחות המגיעות למנרה מספר אפשרויות דיור והן בניית בית צמוד קרקע על מגרש או שיפוץ דירה ישנה. כמו כן, יוכלו המשפחות החדשות לבחור במגורים בשכירות בדירה קיימת בקיבוץ לתקופת ניסיון והכרות.

בסביבת מנרה אפשרויות תעסוקה מגוונות בתחום התיירות, החינוך, תעשיות מגוונות ועוד.

רקע כללי

נצרת-עילית ממוקמת בחלק המזרחי והגבוה של רכס הרי נצרת ומשקיפה על הגליל התחתון המישורי. העיר מונה כיום כ-52,000 תושבים משלושת הדתות המרכזיות בישראל. נצרת עילית הוקמה על בסיס החזון המוצהר של ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון – להקים בגליל עיר עברית קולטת עלייה ומהקמתה הושם בה דגש על שילוב בין התושבים- ותיקים ועולים, ויצירת קהילה מאוחדת. לאורך השנים מרקם האוכלוסיה השתנה והפך מגוון יותר ומאתגר יותר. העלייה מחבר העמים בשנות התשעים הכפילה את אוכלוסיית העיר ותושבים ערבים רבים עברו מנצרת הסמוכה, וכיום מהווים כרבע מאוכלוסיית העיר.

למה נצרת עילית?

תנועת בארצנו בחרה כי נצרת עילית תהיה עיר המחוז המרכזית לפעילותה בגליל, זאת אומרת היא תהיה העיר בגליל בה נקיים את פרויקט הבינוי הייחודי של "הרחבה כפרית" בעיר. נצרת עילית היא עיר המחוז של הגליל התחתון, מרוכזים בה רוב משרדי הממשלה המחוזיים והיא משמעת כמרכז התעשייה והמסחר של האזור. גורלה עתיד להשפיע באופן דרמטי על כל הגליל. האתגר המשמעותי ביותר של נצרת עילית היא האתגר הדמוגרפי. האוכלוסיה מזדקנת, הצעירים המשכילים ברובם עוזבים. האוכלוסייה סובלת מגידול דמוגרפי שלילי שעומד על ‎-0.3%‏ שנתי ובנוסף לכך העיר מדורגת 5 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי.

בעיריית נצרת עילית מצאנו שותפים לחזון ולדרך שלנו ואנחנו רוקמים ביחד עם העיר תכנית אסטרטגית לבינוי שכונה כפרית חדשה בתחום העיר שתורכב מתמהיל מגוון של קהילות של בוגרי מכינות וצעירים נוספים, מתוך מטרה ליצור ערב רב של קהילות אידאליסטיות ציוניות בעיר.

הזדמנות זו מתאימה לקהילות שמחפשות מקום בו ביחד כקהילה והזדמנות להשפיע על הסביבה. כמו כן, בנצרת עילית היצע דיור מגוון אשר מתאים לצעירים ומשפחות בשלבי חיים שונים. בתיאום איתנו, העירייה תירתם ותסייע בכל שתוכל כדי לעודד השתקעותן ופעילותן של קהילות צעירים אידאליסטיות ציוניות בעיר.

רקע כללי

כרם שלום הוא קיבוץ מתחדש  עם צביון חילוני באופן היסטורי אך לאחרונה החל בתהליך שינוי לקיבוץ מעורב דתי-חילוני, ולכן מחפש כיום לקלוט משפחות צעירות ממגוון הקשת הדתית.

כרם שלום הוא הקיבוץ המערבי ביותר בישראל ושוכן סמוך למעבר רפיח, המשמש כמעבר גבול לרצועת עזה ולמצרים. הקיבוץ מוגדר בתת איכלוס על ידי המדינה מכיוון שגרים בו רק כ-25 משפחות. כרם שלום הוא קיבוץ מתחדש. החברים סיימו בשנה שעברה תהליך משמעותי של גיבוש תפיסה חברתית וכלכלית חדשה מתוך הרצון לצמוח ולקלוט אוכלוסייה מעורבת שתצטרף למשימה – לבנות קהילה חזקה ומשגשגת, על אף האיומים הביטחוניים של "יישובי הגדר".

למה כרם שלום?

מאז הקמתו ידע הקיבוץ כרם שלום עליות ומורדות ביציבותו הכלכלית, הקהילתית והביטחונית. בשנה האחרונה, ולאחר שהוכרז בתת אכלוס, החל הקיבוץ במהלך של פיתוח התשתיות הפיזיות וצמיחה קהילתית, בשיתוף פעולה הדוק עם מספר משרדי ממשלה, המועצה האזורית והתנועה הקיבוצית, מתוך הרצון לסייע לקיבוץ לייצר קהילה חזקה ומקיימת לאורך זמן.

בחרנו להירתם גם אנחנו לעזרתם של חברי כרם שלום , ואנו מבינים כיום כי אם תגיע קבוצה או מספר משפחות ערכיות ומגובשות לקיבוץ, זה יכול לשנות באופן דרמטי את גורלו. הזדמנות זו יכולה להתאים לקבוצה של בין 5-10 זוגות דתיים שרוצים לגור יחד בקהילה קיבוצית ואשר מעוניינים לתרום למרקם החיים הקהילתי בקיבוץ כבר בחודשים הקרובים. החברים החדשים יכולים להיקלט לחברות מלאה לאגודה השיתופית. הקבוצה תשתכן בשכונה של בתים צמודי קרקע של 100 מ"ר על מגרש של כחצי דונם. הדירות ממוגנות ועברו לאחרונה שיפוץ וניתן לקנות אותן בעלות של כ-300,00 ש"ח. אם בחרתם להגיע לכרם שלום ואתם יזמים בנפשכם, חשוב שתדעו כי  ברחבי הקיבוץ ישנם מספר מבני משרדים  פנויים אשר הקיבוץ מעוניין להקצותם לטובת יזום עסקים קטנים.  

רקע כללי

באר מילכה הוא מושב חילוני-חקלאי בפתחת ניצנה ובו כ-40 משפחות וכ-100 ילדים. המושב הצעיר שוכן בלב שמורת טבע, בנקודת המפגש של נחל לבן עם נחל ניצנה, במרחק כ-50 דקות מבאר שבע. קהילת באר מילכה מורכבת מאנשים אוהבי טבע וסביבה.

ענף הייצור העיקרי במושב הוא חקלאות. בבאר מילכה גידולי עגבניות שרי, רימונים, צמחי מרפא, קישואים, חצילים, תפוחי אדמה, גזר, אננס, תאנים ועוד. חקלאי באר מילכה תומכים זה בזה בייעוץ עסקי, ליווי ושותפות. בנוסף, ישנה תמיכה רבה ומענקים למיזמי תיירות חקלאיים וכפריים חדשים מטעם המועצה.

למה באר מילכה?

באר מילכה הינה ישוב קטן שמחפש לקלוט משפחות צעירות שיצטרפו לחיי הקהילה ויתרמו להתפתחות הישוב. מספר המשפחות המצומצם בישוב הצעיר יוצרים חיי קהילה ייחודיים ושוקקים. חיי הקהילה המשותפים כוללים חגיגת חגים משותפת, אירועים ושמחות, הרצאות ומפגשים, ערבים מיוחדים ומופעי תרבות. הקהילה בבאר מילכה חמימה, דוגלת בערבות הדדית, סובלנות ובחיבור לטבע ולמרחב.

בבאר מילכה אנחנו מזהים הזדמנות עבור משפחות צעירות שרוצות לחיות חיי קהילה שוקקים. באר מילכה יכולה להתאים גם ליזמים צעירים בחקלאות. משפחות שיתקבלו לחברות באגודה יוכלו לקבל שטח חקלאי בגודל של בין 35 ל-70 דונם, כשכל זה בעלות של כ-55 אלף שקלים בלבד, ומענקים למיזמי תיירות חקלאיים וכפריים חדשים לפי התאמה.

רקע כללי

המושב קדש ברנע הוקם לראשונה בשנת 1977 ומיקומו השתנה מספר פעמים לאחר הפינוי מחצי האי סיני, עד שבשנת 1986 השתקע במיקומו הנוכחי בפתחת ניצנה. המתיישבים החליטו לשמור על השם ההיסטורי קדש ברנע, שהוזכר לראשונה בתנ"ך בסיפור המרגלים, למרות שוועדת השמות הממשלתית החליטה לקרוא ליישוב ניצני סיני ועד היום נושא היישוב את שני השמות. קדש ברנע הוא מושב קטן בעל אופי חקלאי, המונה כ-50 משפחות. תושבי המקום הם חקלאים, יזמים, או עובדים במקצועות חופשיים, והם נהנים ממרחבים ונוף מדברי בראשיתי, סמיכות למסלולי טיול רבים באזור, חינוך אזורי איכותי, וקהילה חמימה. לצד כל אלו, המושב שוכן באזור פריפריאלי מרוחק וסמוך לגבול מצרים.

למה קדש ברנע?

אוכלוסיית המושב מזדקנת והצעירים ברובם בוחרים לעזוב ולא לחזור. המושב זקוק לדור צעיר שיניע את החיים הקהילתיים ויכניס משב רוח יזמי לענפי התעסוקה במושב.

במושב 15 נחלות חקלאיות של 70 דונם שניתן לחכור, עם מגרש לבנייה בגודל 2 וחצי דונם ובמחיר שלא תמצאו בשום מקום אחר בארץ. משפחות שמעוניינת להיקלט תכלנה להתגורר בבתים פנויים ביישוב או בקראוונים, תוך כדי שהן בונות את בית הקבע שלהן.

בקדש ברנע אנחנו מזהים  הזדמנות ייחודית לצעירים וקהילות עם זיקה לחקלאות ולתיירות מדברית. ישנה נכונות רבה של המועצה  להירתם ולסייע ליוזמות יצירתיות ומעניינות בתחומים אלו. לחקלאים שביניכם, בשיחה עם החקלאים בישוב תוכלו להבין את הפוטנציאל לתוצרת איכותית בחקלאות הודות להרכב המים והאדמה באזור. הגידולים במושב כיום כוללים משקי עגבניות ותבלינים, כרמים ויקב, כוורות דבורים ובית דבש.

רקע כללי

כפר הנוער ניצנה נוסד על ידי לובה אליאב ובסיוע המחלקה לעליית הנוער של הסוכנות היהודית במטרה לקדם חינוך ערכי לשמירה על הסביבה, לקיימות מקומית ולחיזוק ההתיישבות בנגב. הכפר הוקם תחילה ככפר נוער אך עם השנים קלט לתוכו תכניות שאינם מאפיינות כפרי נוער קלאסיים. מסיבה זו, בשנת 2012 הוסב שם המקום לניצנה – קהילייה חינוכית התיישבותית. בניצנה תכניות חינוכיות מגוונות כגון אולפן עברית, מכינה קד"צ חצי שנתית, פנימייה יחידה מסוגה לנוער בדואי "כוכבי המדבר", תכניות חינוך סביבתי, סמינרים בתחום התיירות ועוד.

למה ניצנה?

בניצנה למעשה אין כיום ישוב קבע שמקיים את עצמו ואין קהילה יציבה שמובילה את היישוב ודואגת לקיימותו ולפיתוחו בטווח הארוך.  לא רחוק מניצנה נמצאים מעבר גבול עם מצרים למטרות מסחר, מתחם בסיסים צבאיים, בית סוהר קציעות, בית סוהר סהרונים ומתקן חולות. הישוב ניצנה נשען לחלוטין על התכניות החינוכיות שבו ותושבי הכפר הם עובדי המקום: משפחות סגל ההוראה והמנהלה של הכפר, מתנדבי שנת השירות ועובדים במועצה האזורית. סך הכל מונה האוכלוסייה כ-50 משפחות וצעירים. התכניות הן לתקופות זמן שונות כך שעובדי המקום מתחלפים לעיתים קרובות.

בקיץ 2014 מנהל הכפר דוד פלמ"ח ביחד עם המועצה האזורית רמת הנגב יזמו את הקמתה של שכונה קהילתית צמודה לכפר החינוכי. השכונה תהיה גוף עצמאי אך היא תפעל בשיתוף פעולה עם הכפר החינוכי. בקרוב צפוי להסתיים תהליך אישור התב"ע ומיד לאחריו תחל קליטה של 100 בתי אב בצורת בנה ביתך או במבנים מתוכננים מראש דו-משפחתיים. הקליטה הראשונית תהיה בשכירות והמצטרפים החדשים יזכו ליהנות ממתקני הכפר (בריכה מקורה, חדר כושר, פארק סולאר, חדר אוכל ועוד).

בניצנה אנחנו מזהים הזדמנות ייחודית עבור צעירים וקהילות עם זיקה לחינוך והוראה. הכפר החינוכי בניצנה משלב בתכניותיו עקרונות של איכות הסביבה ואקולוגיה ומייצר סביבה שמפגישה  בין אלפי בני נוער מרקעים שונים ומגוונים לאורך השנה ובתוך כך מצליחה להעצים את הצעירים שמשתתפים בתכניותה ולחנך לסובלנות, עזרה הדדית, פלורליזם, אהבת הארץ בכלל והנגב בפרט. הנהלת הכפר יחד עם המועצה אזורית רמת נגב מעוניינים למצב את ניצנה כמרכז חינוכי אזורי לכלל יישובי פתחת ניצנה , וכמרכז תרבות וספורט של המרחב המתפתח.

נוסף על אנשי חינוך, בניצנה קרקע פורייה ליזמות בתחום החקלאות והתיירות. כבר כיום יש בניצנה מרכז מבקרים, מרכז השכרת אופניים, חאן מדברי, מוזיאון ארכאולוגי של ממצאי תל ניצנה וכפר סולארי, והמועצה מעוניינת להשקיע ולסייע בפיתוח יוזמות נוספות בתחומים אלו.  

תעסוקה בתחומי החינוך וההוראה ניתן כאמור למצוא בתוך הכפר. בסביבה על פי ההיצע באזור ניתן למצוא תעסוקה נוספת בחקלאות, במשרדי המועצה האזורית, במפעלי הקיבוצים משאבי שדה ורביבים, בתחנות תרמו סולאריות באשלים, במסוף הגבול ניצנה, וגם בתיירות המדברית המתפתחת באזור.

רקע כללי

ערד שוכנת בגבול מדבר יהודה והנגב, בצפון-מזרח הנגב, בגובה של 600 מטר מעל פני הים התיכון ומאופיינת באקלים מדברי ובאוויר הרים מעולה הידוע בתכונות המרפא שלו ברחבי העולם. כמעט מכל חלון בערד נשקף נוף המדבר למרחקים ובסביבתה ערוצי נחלים ומסלולי טיולים. בשנת 1921 היה ניסיון להקים ישוב בערד על ידי חיילי הגדודים העבריים אך לאחר שלא נמצאו באזור מקורות מים, המקום ננטש. רק ב-1962  הוקמה ערד כפי שאנחנו מכירים אותה כיום אשר נתפסת כאחד ממפעלי הציונות החשובים ביותר שכן הייתה הישוב הראשון שהוקם ממזרח לקו תעלות המים.

בערד מתגוררים כ-30,000 תושבים והיא העיר השלישית בגודל שטח שיפוטה בישראל עם 90,000 דונם. העיר מדורגת 5 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. יותר מ-50% מהתושבים הינם עולים חדשים ממדינות חבר העמים, אמריקה ואפריקה, וקרוב ל-10% מהתושבים חרדים,  ברובם מחסידות גור. ערד ממוקמת כחצי שעה נסיעה מבאר שבע ו-20 דקות מים המלח, ועם הארכת כביש 6 , הנסיעה לתל אביב עורכת כיום כשעה.

למה ערד?

בעשורים הראשונים לייסודה התאפיינה ערד באוכלוסייה בעלת חוסן חברתי חזק, מה שבידל אותה מיתר עיירות הפיתוח בנגב. לאורך השנים, בעקבות התיישבות עולים חדשים רבים בעיר, ירידת התיירות ומיעוט הצלחה כלכלית, היטשטשו ההבדלים בינה לבין שאר עיירות הפיתוח בנגב. מפעלים נסגרו בזה אחר זה, התעשייה המסורתית איבדה את מקומה במשק הישראלי ולא נפתחו מקומות תעסוקה מתקדמים יותר.  ערד סובלת בעשורים האחרונים מהגירה שלילית של האוכלוסייה הצעירה, המבוססת והמשכילה, ובמקומן נכנסות אוכלוסיות מוחלשות.

תנועת בארצנו החליטה כי ערד תהיה העיר המרכזית בה נפעל בנגב. זיהינו כי פוטנציאל ההשפעה של הפרויקט המשותף עם ערד יהיה רחב ובעל השפעות משמעותיות על המצב הכלכלי, התעסוקתי, החברתי, הקהילתי ומצב השירותים בכל האזור. מעבר לכך גילינו נכונות מצד העירייה להירתם לשיתוף הפעולה ולהשקיע משאבים ליישום הפרויקט המשותף.

ערד מוגדרת כישוב בעדיפות לאומיות עליונה על ידי הממשלה. מעבר צה"ל לנגב ומדיניות הממשלה לחיזוק הנגב בכלל וערד בפרט עודדו השקעות ממשלתיות משמעותיות בערד ובהן שיפוץ כביש 31 המוביל לערד, פרויקטים בתחום הבינוי כגון מחיר למשתכן, חידוש מנחת התעופה, פתיחת פארק מוטורי ראשון מסוגו בארץ, הטבות לעידוד יוזמות בתחום התיירות- במטרה להפוך את ענף התיירות למנוע פרנסה עיקרי בעיר, הוקם מרכז צעירים שמקנה יעוץ למציאת עבודה ובחירת לימודים וסיוע בקליטה למשפחות חדשות, ניתנו הטבות למשיכת מפעלי תעשייה ועוד. כמו כן, בערד היצע גדול ומגוון של בתים ודירות למכירה והשכרה. ערד ידוע בשל איכות החינוך הגבוהה בה. יש בה בתי ספר ייחודיים ומגוונים וממוצע הזכאות לבגרות עומד על 80%!.

אין לנו ספק כי ערד יכולה להפוך את גורלה בקלות בזכות השילוב בין השקעות חיצוניות לבין חיזוק הקהילה בישוב ולכן אנחנו קוראים לכם להצטרף לפרויקט ההרחבה הכפרית שאנחנו מקדמים בעיר ערד. שוטטות בעיר ומפגש עם תושביה מעוררים מיד את התחושה של כפר ותושבים שמצפים ומאמינים בקהילתיות. העיר זקוקה לצעירים וקהילות חזקות שיהיו מעוניינות להשפיע ולהיות מעורבות בזירות הפעילות השונות בעיר. התשתית שם- מחכים רק לכם.

לפרטים נוספים באתר עיריית ערד לחצו כאן ובפייסבוק של עיריית ערד לחצו כאן

# סרטון תדמית של העיר:

רקע כללי

ירושלים, עיר הבירה של ישראל, עיר המקודשת לשלושת הדתות המונותאיסטית ובעלת היסטוריה של אלפי שנים. ירושלים שוכנת על רצועת ההר המרכזית של ארץ ישראל המערבית, ועל קו פרשת המים בין הים התיכון לים המלח.  היא העיר הגדולה בישראל, עם כ-883,000 תושבים וקצב גידול שנתי של 1.9%. אוכלוסיית ירושלים הטרוגנית מבחינה דתית, חברתית–כלכלית, ולאומית, ומורכבת מכ-62% יהודים וכ-36% ערבים מוסלמים ונוצרים. כלכלת ירושלים מתאפיינת בשיעור השתתפות נמוך בכוח העבודה ובאחוז גבוה של תושבים החיים מתחת לקו העוני.

למה ירושלים?

יש חשיבות עליונה לחיזוק  חוסנה החברתי והכלכלי של ירושלים, עיר הבירה של ישראל. ברמה המקומית- כמודל לחיים משותפים ופלורליזם חברתי, ברמה הלאומית- כגורם שיכול לפלג או לאחד את עם ישראל וברמה הבינלאומית- כעמוד השגרה המייצג של המדינה כלפי חוץ. גיוון האוכלוסייה בעיר מזמן לתוכה באופן שגרתי אתגרים רבים.

לצד האתגרים הרבים של העיר, בירושלים מדיניות מפותחת ומענים לצעירים בגילאי 18-35.

בסיוע "צעירים במרכז", מרכז הצעירים של ירושלים העירייה תומכת בפעילות ענפה של קהילות צעירים מסוגים שונים ומגוונים וביוזמות חברתיות. צעירים שיבחרו לפעול בקהילה ולפעול בשכונה בה הם חיים, יוכלו ליהנות מליווי ותמיכה לפעילותם. לצד החיים הקהילתיים, לירושלים יש הזדמנויות תעסוקתיות מגוונת להציע. בין היתר,  ריכוז המוסדות הלאומיים ומשרדים ממשלתיים בעיר מייצר אפשרויות תעסוקה איכותיות במגזר הציבורי.

בעשור האחרון התקבצו בירושלים מספר רב של בוגרי ובוגרות מכינות קד"צ, מסלולי שנת שירות , ובוגרי ובוגרות תכניות מנהיגות אחרות שחברו לקבוצות וקהילות שונות ומגוונות ברחבי העיר.

שילוב הכוחות בירושלים מחבר בין : מדיניות עירונית כוללת , ארגונים אזרחיים רבים וצעירים וצעירות אקטיביסטיים, יוצר שילוב יוצא דופן והזדמנות נדירה ברמה הארצית לאגם את כל התנאים הנחוצים על מנת ליצור מסגרות קהילתיות עבור צעירים באשר הם .